חשיבות הרווחה הנפשית בעולם העבודה המשתנה

חשיבות הרווחה הנפשית בעולם העבודה המשתנה

בשנים האחרונות, ובמיוחד בעקבות מגפת הקורונה והמעבר לעבודה מהבית, סוגיית הרווחה הנפשית של עובדים קיבלה תשומת לב הולכת וגוברת. ארגוני בריאות עולמיים הגדירו את בריאות הנפש כמרכיב מפתח בתפקוד ובפרודוקטיביות של עובדים. מחקר של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב מצא כי בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה גורמות לירידה של עד 35% בתפוקה, ולהפסדים של מיליארדי דולרים מדי שנה. לפיכך, ארגונים שמשקיעים בבריאות הנפשית של העובדים, לא רק תורמים לרווחתם האישית, אלא גם מגדילים את הרווחיות העסקית.

גורמי לחץ ואתגרים נפוצים בעולם העבודה

1. קונפליקט בין עבודה לחיים אישיים - טשטוש הגבולות בין בית לעבודה, בייחוד בעידן של עבודה היברידית, עלול ליצור מתחים ולחצים. עובדים רבים מתקשים "לנתק" בסוף יום העבודה, וחווים תחושת עומס מתמשכת.
2. חוסר ודאות תעסוקתית - קצב השינויים הטכנולוגיים המהיר וזעזועים כלכליים יוצרים אי-ודאות לגבי עתיד התפקיד והקריירה. לפי מחקר של Gartner, יותר מ-40% מהעובדים חוששים כי הכישורים שלהם יהפכו למיושנים בתוך 3 שנים.
3. תרבות של "התחברות מתמדת" - הציפייה להיות זמין ולהגיב לפניות עבודה בכל עת, מעודדת תרבות של ריבוי משימות והפרעות, הפוגעת בפרודוקטיביות ובמיקוד. יתר על כן, חוסר ההפרדה בין עבודה לפנאי מגביר תחושות של שחיקה.
4. יחסים מאתגרים בעבודה - קונפליקטים עם עמיתים או מנהלים, חוסר תמיכה מצד הממונים או תחושת בדידות, עלולים לפגוע ברווחה הנפשית. בסביבה וירטואלית, קשה יותר לבנות יחסים של אמון ושייכות.

אסטרטגיות לקידום רווחה נפשית במקום העבודה

1. עידוד גבולות בריאים - הטמיעו פרקטיקות כגון "שעות שקטות" ללא פגישות, עודדו עובדים לצאת להפסקות לאורך היום, והימנעו מציפיות לתקשורת בשעות הערב והלילה. דאגו לצ'ק אין קבוע עם העובדים לגבי עומס ורווחה נפשית.
2. תוכניות פיתוח מקצועי - השקיעו בהכשרה מתמשכת ופיתוח כישורים של העובדים, כדי לחזק את בטחונם התעסוקתי. ספקו הזדמנויות למידה, חניכה (Mentoring) ותוכניות לפיתוח מסלולי קריירה פנימיים.
3. תמיכה וגמישות ניהולית - הקשיבו ברגישות לאתגרים האישיים של העובדים, והציעו התאמות כשנדרש - למשל, שעות עבודה גמישות, ימי חופשה נוספים או ייעוץ פסיכולוגי במסגרת ההטבות. חזקו תרבות של אמפתיה ותמיכה הדדית.
4. עידוד בריאות פיזית ונפשית - ספקו משאבים ותמריצים לאורח חיים בריא, כמו מינוי לחדר כושר, הרצאות בנושאי תזונה, או אפליקציות מיינדפולנס. שלבו פעילויות גיבוש מהנות להפחתת לחץ וחיזוק היחסים החברתיים בעבודה.

חשוב לזכור כי השקעה ברווחה נפשית משתלמת לא רק לארגון, אלא גם למועמדים בתהליכי חיפוש עבודה. בעת התלבטות בין הצעות עבודה, כדאי לבחון לעומק את המחויבות של החברה לנושא - החל ממדיניות ניהול מכילה, דרך הטבות בתחום הבריאות, ועד לתרבות ארגונית התומכת ברווחה. בראיונות עבודה, אל תהססו לשאול שאלות על האופן שבו החברה מטפחת את המשאב האנושי, ולבקש דוגמאות קונקרטיות.

דוגמה לארגון המקדם רווחה נפשית

חברת ההיי-טק Amdocs מהווה דוגמה מצוינת לארגון שמציב את הרווחה הנפשית בראש סדר העדיפויות. בעקבות המעבר לעבודה מהבית בתקופת הקורונה, החברה הטמיעה שורה של יוזמות פורצות דרך:

• ימי "וולנס" (Wellness) ייעודיים להפוגה מעבודה ולטיפוח מנטאלי ופיזי
• הרצאות וסדנאות שבועיות בנושאי חוסן נפשי, מיינדפולנס וניהול לחץ
• אפליקציה פנימית לעידוד אורח חיים בריא, הכוללת אתגרי כושר וגמולים
• שירות ייעוץ פסיכולוגי חינמי ודיסקרטי לעובדים ובני משפחותיהם
• התאמת שעות העבודה והיקפי המשרה לצרכים אישיים

בזכות צעדים אלו ואחרים, Amdocs נבחרה לאחת מ-10 החברות המובילות בישראל בתחומי האושר והרווחה של העובדים, וזוכה למוניטין מעולה בקרב מועמדים פוטנציאליים.

לסיכום, רווחה נפשית בעבודה אינה בגדר מותרות, אלא הכרח קריטי לתפקוד מיטבי של עובדים וארגונים כאחד. בעידן של שינויים מהירים ועבודה מרחוק, על מנהלים להתייחס לנושא בכובד ראש ולפעול באופן יזום לקידומו. עובדים מצידם, צריכים לתת משקל רב לסוגיית הרווחה הנפשית בבחירת מקום העבודה, ולא להתפשר על סביבה שאינה מזינה את הגוף והנפש. בעולם העבודה המשתנה חדשות לבקרים, ההון האנושי והמנטאלי שלנו הוא המשאב היקר מכל, וחובה עלינו לטפח אותו. כבר בשלבי חיפוש עבודה, חשוב להעמיד את הנושא בחזית, ולחפש ארגון שחולק את אותם ערכים. כי בסופו של דבר, העבודה היא נדבך מרכזי בחיינו, והיא צריכה להוות מקור לצמיחה, משמעות וסיפוק - לא רק פרנסה גרידא. ככל שנדאג יותר לבריאות הנפשית שלנו ושל הסובבים אותנו בעבודה, כך נתרום לא רק לפריחה הארגונית, אלא גם לחברה מאושרת ומשגשגת יותר.